הילדה שו ועגורי הראש האדום grus japonensis

XiujuanYangcheng

שו קסיאוג'אן

סיפור אמיתי - הסיפור התרחש בסין בסוף 1980. שו Xiujuan, ילדה שנולדה בעיר בצפון סין, שאהבה מאוד  את העגורים אדומי הראש מאז ילדותה אהבה להיות בחברתתם 

 לאחר סיום לימודיה באוניברסיטה, נסעה רחוק מאוד,  לשמורת הטבע  יאנג שאנג   הנמצאת בסין על מנת  לשמור  על  הטבע  ולדאוג בעיקר לעגורים שמאוד אהבה.  

grus  japonensis

עגור אדום ראש

עגור פותח כנפיו

יום אחד, כשניסתה להציל עגור פצוע ליד ביצת מים, החליקה שו קיאוגאן הנערה לתוך ביצה וטבעה.

העגור אומנם ניצל,  אך גופתה של הנערה האמיצה נשארה טבועה במי הביצה ולא נמצאה.

כדי לחלוק כבוד לרוח הנפלאה של הנערה שהצילה את ההעגור בחירוף נפש, הולחן לכבודה שיר המספר את סיפור אומץ ליבה  ואת סיפורה האמיתי .

 

הפסל בתערוכה מתאר ​​את הסיפור המרגש בפסל ענק  וגדול של הנערה והעגורים שלידה בליווי המוזיקה סינית יפה ובלווי ענני ערפל  מתערבלים מתערבבים באויר בדומה לאיזור הביצות שבהם טבעה.

אמא אדמה 2013

אמא אדמה

אמא האדמה היא מוטיב שמופיע בהרבה מיתולוגיות. אמא האדמה היא אלת האדמה הפורה שולטת על הלידה הפריה ורביה, שתילה, קציר, ורעידות אדמה ומגלמת, ובדרך כלל, אמם של אחרים על טיבעית ונחשבת כדמות אלוהית קדושה או מקודשת.

התלולית שממנו כל החיים נוצרו על ידי רביית בתולים,  מייצגת Mut, "אמא של כל מי שלא נולד מכל" הראשונית. She is the more appropriate figure to discuss as the mother goddess in Ancient Egyptian religion. היא היא הדמות המתאימה יותר לדון כבאלת אמא בדת מצרית עתיקה. The number of Egyptian goddesses who are depicted as important mother deities is numerous because of regional cults of many very early cultures and a major unification of two ancient countries into one, whose written history only begins at approximately 3150 BC It is estimated that the some early cultures that eventually became parts of Ancient Egypt date back to 8000 BC and that human occupation of the Nile Valley by modern hunter gatherer societies dates back 120 thousand years. מספר האלות המצריות המתוארים כאלים חשובים אמא הוא רב בגלל כתות אזוריות של תרבויות מוקדמות מאוד רבות ואיחוד גדול של שתי מדינות לאחד עתיקות, שההיסטוריה כתובה מתחילה רק בכ 3150 לפנה"ס ההערכה היא כי חלק המוקדם תרבויות שסופו של דבר הפכו לחלקים של מצריים העתיקה תאריך חזרה 8000 לפני הספירה, וכי כיבוש האנושי של עמק הנילוס בחברות ציידי לקטים המודרניים שתחילתה 120 אלף שנים. מאמינים דתיים מאמינים שהאלים נוצרו עבור הדתות שלהם ולעתים קרובות הם יכולים לתקשר עם האלים, שיכולים להגיב בצורה על טבעית להפצרותיהם, תפילתם ובקשותיהם.

 

 

אלים, אלות, ומיתולוגיות שהוגדרו כאלוהות -יצור עם כוחות גדולים יותר מאלה של בני אדם רגילים, Deities are depicted in a variety of forms, but are also frequently expressed as having human form. מתוארים במגוון רחב של צורות, אלא גם באים לידי ביטוי לעתים קרובות כבעל צורה אנושית.

Some faiths and traditions consider it blasphemous to imagine or depict the deity as having any concrete form. דתות ומסורות מסוימות רואים בזה חילול הקודש לדמיין או לתאר את האלוהות כבעל כל צורה קונקרטית. Deities are often thought to be immortal , and are commonly assumed to have personalities and to possess consciousness, intellects, desires, and emotions comparable but usually superior to those of humans. אלים לעתים קרובות נחשבו כבני אלמוות  A male deity is a god , while a female deity is a goddess . אלוהות גברית היא "אלוהים" ואילו אלוהות נשית היא אלילה.

Historically, natural phenomena whose causes were not well understood, such as lightning and catastrophes such as earthquakes and floods, were attributed to them. מבחינה היסטורית, תופעות טבע שלא היו סיבות מובנות היטב, כגון ברקים ואסונות כגון רעידות אדמה ושיטפונות, וכן היבטים שונים של חיי אדם כמו לידה או חיים שלאחר המוות יוחסוSome deities were asserted to be the directors of time and fate itself, the givers of human law and morality, the ultimate judges of human worth and behavior, or designers of the Universe , instead of being a natural result of the laws of physics . לתופעות אלוהויות ולאמא אדמה נתפסה כאם שממנו צמחו כל החיים.

In South America, contemporary Andean Indian peoples such as the Quechua and Aymara believe in the Mother Earth Pachamama , whose worship cult is found in rural areas and towns at Ecuador, Peru, Bolivia, Northern Chile and Northwestern Argentina. בדרום אמריקה, והעמים ההודיים מאמינים באמא האדמה כפולחן הפולחן שנמצא באזורים כפריים ובעיירות באקוודור, פרו, בוליביה, צפון צ'ילה וארגנטינה נורת 'ווסטרן כולל מטרופולין ארגנטינה

The idea that the fertile earth is female and nurtures humans, was not limited to the Greco-Roman world. הרעיון שכדור הארץ היא נקבה הפורה ובני אדם מטפחת, ולא היה מוגבל לעולם יוון ורומא. These traditions were greatly influenced by earlier cultures in the ancient Middle East . מסורות אלו הושפעו מאוד על ידי תרבויות קדומות כולל מצרים

אמא אדמה: יצירה של ליזה קורמייר –קנדה

קשר לארץ ונושא של תקווה.

הפסל מורכב מThe mountainous matriarch's torso rises 15 meters in a prairie where horses and bison roam. פלג הגוף העליון של האימהות ההרריים בגובה 15 מטר בסביבתו נמצאים סוסים , Deer amble down her outstretched arms. צביים וביזון  זרועותיה פרושות. Her hair is planted with geraniums and petunias, her skin is santolina. Photo credit השיער שלה נטוע גרניום ופטוניות

 

הרועה - אליזרד בופייר Elzéard Bouffier

אליזרד בופייר Elzéard Bouffier

סיפור אמיתי או אגדה

הסיפור הוא סיפור דמיוני על רועה צאן בשם אליזרד בופייר Elzéard Bouffier שעל ידי מאמציו הבלתי נלאים ובאמונה גדולה זרע במו ידיו זרעי עצי אלון בכל מקום שבו הלך עם צואנו

הסיפור מתחיל בשנת1910, כאשר האיש הצעיר אליזרד חי בבדידות כרועה צאן  באיזור פרובנס שבצרפת במסעותיו עבר עם צאנו וכלבו בעמקים השוממים שהיו ללא עצים, פרט לבניינים ישנים, מתפוררים וריקים לא היה בחבל ארץ זה דבר למעט השממה.

האגדה והסיפור מתארים את האיש אשר חי בדידות, כרועה צאן, ולאחר שהתאלמן מאישתו, החליט ולקח על עצמו לשחזר את הנוף ההרוס של העמק המבודד והנטוש על ידי זריעת עצים ושתילת עצים קטנים.

כך לבדו היה הרועה אליזארד  מטייל בעמק הפרובנס ורועה את צואנו, עושה חורים בקרקע עם המוט ומקל ההליכה שבידו כאשר כלבו הנאמן עימו.
 בחורים שעשה היה מכניס בלוטים של עצי אלונים שאותם אסף ממרחק קילומטרים רבים.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה  בשנת 1920, השתתף בקרבות ולאחר המלחמה, חזר אליזארד לאיזור מגוריו ולמרבה פליאתו מצא והופתע לראות שמהזרעים שזרע גדלו שתילים צעירים ועצים בגדלים שונים וכיסו את העמק כולו.
 הפסיק אליזארד לרעות צאן ובמקום זה החל להיות שומר היערות מפני רועי צאן, עיזים ובעלי חיים המשמידים את הצמחייה הטיבעית

במשך ארבעה עשורים, המשיך לנטוע עצים, והעמק הפך לאיזור מיוער ויפה לדורות הבאים. 

בשנת 1947 הלך אליזארד לעולמו מבלי שהרשויות ידעו את מעשיו לאנושות ולסביבת העמק.

העמק שטיפח בפרובנס הפך לשמורת טבע כאשר כ- 10.000 תושבים החלו לגור בסביבתו .

בתערוכה מוצג הרועה וכלבו לצידו כאשר הוא נוטע עץ באדמה

הכבשים נמצאים לידו מכוסים ברובם בצמחי סנטולינה אפורה ואילו ראשם מכוסה בביצן אדום
חליפתו הגולשת של אליזארד בנויה מצמחי סנטולינה ירוק בקצוות החליפה המשתרעת פרחים צהובים 

הסיפור עצמו הוא כל כך נוגע ללב שהקוראים הרבים האמינו שElzéard Bouffier היה דמות היסטורית אמיתית .

מספר הסיפור היה ז'אן Giono צעיר צרפתי, ושהסיפור הוא חלק אוטוביוגרפי מחייו. 

אין ספק, ז'אן גיאנו חי בתקופה זו. בזמן שהוא היה בחיים, נהנה מהעובדה שהאנשים האמינו שהסיפור היה אמיתי.
הבת שלו, אלין ג'יאנו, תארה את הסיפור כ "סיפור משפחה במשך זמן רב". עם זאת במכתב ששלח  ז'אן גיאנו סיפר את האמת כי הסיפור בדיוני וכי Elzéard Bouffier לא היה קיים כלל, אך לנוכח הכוונה והמטרה  להפוך את העצים חביבים על האדם והשמירה על העצים ואיכות הסביבה, או ליתר דיוק, להפוך את נטיעת עצים חביבים, המציא ובדה את הסיפור.

במכתבו, מתאר כיצד הספר והסיפור תורגם במספר רב של שפות, והופץ באופן חופשי בעולם בלי שז'אן קיבל על כך תשלום, אך ההצלחה בשמירת הסביבה והמודעות לשתילת עצים וחשיבותם בארצו ובעולם  הביא לו סיפוק רב.

 בתערוכה מוצג הרועה אליזרד בופייר עם מוט הרועים והכבשים.

הדמויות בנויות מצמחים חיים. הרועה מוצג נטיעת עץ אלון צעיר באזור השומם וצחיח (האבנים וחלקי החצץ השחורים) שבו עדר הכבשים שלו הוא במרעה. הכלב שלו נראה סקרן על העוברים והשבים בתערוכה ובכלל.

ההשפעה החיובית של הפעולות של אדם אחד,  מיוצגת על ידי גלימתו שמתפשטת על פני האתר.

תוצאות פעילותו ותרומתו לסביבה בצורה מהירה והחלטית, מוצגת על ידי הסוסים דוהרים בערבות בחלק האחורי של הפסל

למור קטהLemur catta מהאי מדגסקר

 

 

 

 

למור זנב טבעת או למור קטה שייך לאחד  אחד מחמשת הסוגים במשפחת הלמוריים. כמו שאר בני משפחתו, הוא מצוי מאוד באי  מדגסקר

אף על פי שבטבע נפגע למור זנב טבעת בשל השמדת סביבת הגידול שלו, מסווג כ"קרוב לסיכון" ברשימה האדומה של,הוא חיה פופולרית.

 בגני חיות ומתרבה בהם בחופשיות 

 

 

 

למור זנב טבעת הוא אפור ברובו, וחלקו התחתון לבן. גופו צנום ופניו צרות, לבנות עם כתמים שחורים סביב העיניים סימן ההיכר שלו הוא זנבו הארוך והשעיר, שעליו טבעות בצבעי שחור ולבן. כמו כל הלמורים, רגליו האחוריות ארוכות מהקדמיות. אצבעותיהם דקות וזריזות וציפורניהם שטוחות וחדות. על האצבע השנייה ברגליו האחוריות יש טופר מוארך, שמטרתו גירוד הגוף.הצעירים עיניים כחולות, ולבוגרים צהובות. גודל הבוגרים מגיע עד 46 ס"מ ומשקל של 5.5 ק"ג. זנבותיהם ארוכים מגופם, ועשויים להגיע עד לאורך של 56 ס"מ

 

משכנו של למור זנב הטבעת בדרום ובדרום-מערב מדגסקר, הוא חי ביערות נשירים בעלי רצפת עשב או ביערות לאורך גדות נהרות. לעתים ניתן למוצאו באזורי שיחים יבשים בעלי מעט עצים. נראה שהוא זקוק ליער ראשוני כדי לשרוד - משאב הנעלם בקצב מהיר במדגסקר על אף שהוא אוכל פירות בעיקר, הוא עשוי להיזון לעתים גם מעלים, גרעינים ואפילו חרקים

 

למור זנב הטבעת הוא חיה יומית, השוכנת הן על האדמה והן על העצים, בקבוצות של עד 4-36 פרטים (אך בדרך כלל 11-17) המורכבות מריבוי זכרים ונקבות. הלמורים הם אתלטים נהדרים ויכולים לקפוץ למרחקים וגבהים גבוהים. ההירארכיה החברתית נקבעת לפי מין - לנקבות יש הירארכיה ברורה, אך לזכרים יש הירארכיה לא לינארית הנתונה לעתים לשינויים, אך הנקבות לעולם בכירות מהזכרים. בראש ההירארכיה הזכרית עומדים בין זכר אחד לשלושה, הנמצאים בשיא אונם (גיל 6-9). זכרים אלו זוכים לאינטראקציה מוגברת עם הנקבות יחסית לזכרים האחרים, הנותרים בשולי הקבוצה - הזקנים, הצעירים ואלו שזה עתה הצטרפו לקבוצה. למבנה זה של מרכז ושוליים משמעות מרחבית - הזכרים המרכזיים נמצאים במרכז הקבוצה, בעוד זכרי השוליים נוטים לשהות בשוליה. להירארכיה החברתית בין הלמורים, הן להירארכיה התוך מינית והן להירארכיה הבין-מינית, משמעות כבדת משקל - הבכירים בהירארכיה זוכים לגישה קלה יותר למזון, להגנה בפני טורפים ולנגישות לבני המין השני, ובמיוחד לבכירים שביניהם.