הרועה - אליזרד בופייר Elzéard Bouffier

אליזרד בופייר Elzéard Bouffier

סיפור אמיתי או אגדה

הסיפור הוא סיפור דמיוני על רועה צאן בשם אליזרד בופייר Elzéard Bouffier שעל ידי מאמציו הבלתי נלאים ובאמונה גדולה זרע במו ידיו זרעי עצי אלון בכל מקום שבו הלך עם צואנו

הסיפור מתחיל בשנת1910, כאשר האיש הצעיר אליזרד חי בבדידות כרועה צאן  באיזור פרובנס שבצרפת במסעותיו עבר עם צאנו וכלבו בעמקים השוממים שהיו ללא עצים, פרט לבניינים ישנים, מתפוררים וריקים לא היה בחבל ארץ זה דבר למעט השממה.

האגדה והסיפור מתארים את האיש אשר חי בדידות, כרועה צאן, ולאחר שהתאלמן מאישתו, החליט ולקח על עצמו לשחזר את הנוף ההרוס של העמק המבודד והנטוש על ידי זריעת עצים ושתילת עצים קטנים.

כך לבדו היה הרועה אליזארד  מטייל בעמק הפרובנס ורועה את צואנו, עושה חורים בקרקע עם המוט ומקל ההליכה שבידו כאשר כלבו הנאמן עימו.
 בחורים שעשה היה מכניס בלוטים של עצי אלונים שאותם אסף ממרחק קילומטרים רבים.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה  בשנת 1920, השתתף בקרבות ולאחר המלחמה, חזר אליזארד לאיזור מגוריו ולמרבה פליאתו מצא והופתע לראות שמהזרעים שזרע גדלו שתילים צעירים ועצים בגדלים שונים וכיסו את העמק כולו.
 הפסיק אליזארד לרעות צאן ובמקום זה החל להיות שומר היערות מפני רועי צאן, עיזים ובעלי חיים המשמידים את הצמחייה הטיבעית

במשך ארבעה עשורים, המשיך לנטוע עצים, והעמק הפך לאיזור מיוער ויפה לדורות הבאים. 

בשנת 1947 הלך אליזארד לעולמו מבלי שהרשויות ידעו את מעשיו לאנושות ולסביבת העמק.

העמק שטיפח בפרובנס הפך לשמורת טבע כאשר כ- 10.000 תושבים החלו לגור בסביבתו .

בתערוכה מוצג הרועה וכלבו לצידו כאשר הוא נוטע עץ באדמה

הכבשים נמצאים לידו מכוסים ברובם בצמחי סנטולינה אפורה ואילו ראשם מכוסה בביצן אדום
חליפתו הגולשת של אליזארד בנויה מצמחי סנטולינה ירוק בקצוות החליפה המשתרעת פרחים צהובים 

הסיפור עצמו הוא כל כך נוגע ללב שהקוראים הרבים האמינו שElzéard Bouffier היה דמות היסטורית אמיתית .

מספר הסיפור היה ז'אן Giono צעיר צרפתי, ושהסיפור הוא חלק אוטוביוגרפי מחייו. 

אין ספק, ז'אן גיאנו חי בתקופה זו. בזמן שהוא היה בחיים, נהנה מהעובדה שהאנשים האמינו שהסיפור היה אמיתי.
הבת שלו, אלין ג'יאנו, תארה את הסיפור כ "סיפור משפחה במשך זמן רב". עם זאת במכתב ששלח  ז'אן גיאנו סיפר את האמת כי הסיפור בדיוני וכי Elzéard Bouffier לא היה קיים כלל, אך לנוכח הכוונה והמטרה  להפוך את העצים חביבים על האדם והשמירה על העצים ואיכות הסביבה, או ליתר דיוק, להפוך את נטיעת עצים חביבים, המציא ובדה את הסיפור.

במכתבו, מתאר כיצד הספר והסיפור תורגם במספר רב של שפות, והופץ באופן חופשי בעולם בלי שז'אן קיבל על כך תשלום, אך ההצלחה בשמירת הסביבה והמודעות לשתילת עצים וחשיבותם בארצו ובעולם  הביא לו סיפוק רב.

 בתערוכה מוצג הרועה אליזרד בופייר עם מוט הרועים והכבשים.

הדמויות בנויות מצמחים חיים. הרועה מוצג נטיעת עץ אלון צעיר באזור השומם וצחיח (האבנים וחלקי החצץ השחורים) שבו עדר הכבשים שלו הוא במרעה. הכלב שלו נראה סקרן על העוברים והשבים בתערוכה ובכלל.

ההשפעה החיובית של הפעולות של אדם אחד,  מיוצגת על ידי גלימתו שמתפשטת על פני האתר.

תוצאות פעילותו ותרומתו לסביבה בצורה מהירה והחלטית, מוצגת על ידי הסוסים דוהרים בערבות בחלק האחורי של הפסל